2024-06-24T17:03:36+03:00
הרעיון הוא פשוט: מכיוון שצריכת המינרלים וגורמי הגדילה של הצמח הולכת וגדלה עם גילו הפנולוגי, המגדלים צריכים לספק אותם גורמי גדילה לפי הצורך, בכל נקודת זמן, ובהתאם תנאי הסביבה בשדה.
משפט זה מסכם את סיבת הצורך לדשן באופן אחיד ומדויק עד כמה שאפשר כדי שהדישון יהיה יעיל וכלכלי.
כדי להבין מהו סוג הדשן הדרוש לגידול, המגדל צריך לדעת שני דברים בסיסיים: מהי הדרישה התזונתית כמותית של אותו גידול והשני, כמה מזה יש בזכותו  בבנק המינרלים בקרקע.
לאחר בירור נקודה חשובה זו, על המגדל להחליט על אופן הספקת המינרלים החסרים לבנק הקרקע. 1- דישון יסוד תרום זריעה (דישון כמותי, עד 30% מהחסר).
2- דישון ראש בזמן שהגידול קיים (דישון ממוקם, לאחר התבססות הגידול בשדה).
בנושא דישון יסוד נעסוק בפרק אחר, או ב צור קשר
אם כך, נתרכז במסגרת דישון ראש ונכין תמיסת-אם להזרקה ישירות אל תוך מערכת השקיה ממוקמת (לא להמטרה).
ראשית כל, יש שני דגשים חשובים:
1- התמיסה חייבת להיות יציבה ומאוזנת מבחינה יונית, על מנת למנוע שקיעה עקב ריכוזים עודפים של מלחים מומסים, תוך שמירה קפדנית על ערכים תזונתיים גבוהים.
2- טיב המים שנשתמש להמסת המלחים (דשנים מוצקים) מהווה גורם חשוב להרכב הסופי של התמיסה. לצורך העניין עלינו לבצע שתי בדיקות "מי-השקיה" בשדה, מהירות ומדויקות: PH (ריכוז יוני מימן או חומציות המים). הערכים המקובלים אצלנו הם 5.5 עד 7. כלומר, אם ערך הPH שנמצא במים הוא גבוה מ-7, יש להניח שנוסיף לתמיסה הסופית חומצה (ניתרית או גופריתנית) עד להגעת הערך PH הרצוי (5-6). יש לציין כאן שערך PH גבוה מעיד בד"כ על נוכחות קרבונטיים שעלולים לגרום לשקיעת מלחים בתמיסה. 
ריכוזים גבוהים של קרבונטיים ( 8<) מביאים גם ליצירת יוני בי-קרבונטיים שמעלים את מוליכות החשמלית של התמיסה (EC). במילים אחרות, ערכי EC גבוהים (מעל 3.5 dS/m) במים או בתמיסה הסופית גורמים ל"המלחת הקרקע" ואינם רצויים לרוב גידולי הירקות.
מדידת ה-EC היא חלק מהבדיקה המוקדמת הנ"ל, ומתבצעת בשדה באמצעות מכשיר מדידה אלקטרוני. חשוב לציין כאן שהוספת חומצה בתמיסה הסופית אינה מתקנת EC גבוה בה, לכן מומלץ להכין את תמיסות-אם עם מים בעלי EC נמוך (ערכים בין 0.5 - 1 מקובלים).
גורם נוסף שמשפיע ישירות על יציבות התמיסה הוא כמובן הטמפרטורה: ככל שהיא גבוה יותר אפשר להגביר את ריכוז המסיסים, עד לרמה של 20%, כלומר 200 ק"ג דשנים מוצקים ב 1000 לי מים. בלילות קרים (10 מעלות או פחות) רצוי לא לעבור את ה-15% ריכוז, למניעת משקעים במיכל שיגרמו לסתימות במעברי המערכת: פילטרים, מדי דשן, טפטפות, נקזים ועוד.
אופן הכנת התמיסה:  להכנה כמותית נכונה אנא צור קשר
ראשית כל בוחרים בגודל מיכל (או מכלים) שיתאים לגודל חלקת הגידול. טיפ לחישוב: מיכל של 1 קוב יספיק לחודש וחצי עד חודשיים דישון בחלקה שגודלה 1 דונם.(בעונה קיצית).
למעשה: ממלאים מים עד רבע מיכל, ותוך כדי בחישה מתמדת מוסיפים את הדשנים המוצקים באיטיות לאחר שנשקלו במדויק.
רשימת דשנים שימושים המוכרים בשוק ישראל:
- תרכובות על בסיס חנקן (ניתרת, אמון, אמידה) 
אמון חנקתי נוזלי
חנקת אשלגן
חנקת סידן
חנקת מגנזיום
אמון גופרתי
אוריה
- תרכובות על בסיס אשלגן וזרחן:
אשלגן כלורי
MAP חד אמון זרחתי
MKP חד אשלגן זרחתי
הערה חשובה ביותר: ערבוב של סידן או מגנזיום עם תרכובות זרחתיות יגרום לשקיעת מלחי פוספטיים במיכל וסתימות קשות בכל מעברי המערכת !!!
לכן, להכנת תמיסות שמכילות מגנזיום וסידן משתמשים במיכל נוסף.

ישנם תרכובות (N-P-K) ביחסים שונים. רובם ממיסות במים וניתנות לשימוש בהדשייה (הזרקת תמיסות דשן דרך מערכות השקיה).
לצורך לימוד החישובים הכמותיים ומינוני דישון אנא צור קשר.